לדלג לתוכן

אגמי פליטביצה

אגמי פליטביצה
Nacionalni park Plitvička jezera
מראה בפארק
מראה בפארק
אתר מורשת עולמית
הפארק הלאומי אגמי פליטביצה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1979, לפי קריטריונים 7, 8, 9
שטח האתר 296.85 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות אתר מורשת עולמית בסיכון 1992-1997
מידע כללי
תאריך הקמה 8 באפריל 1949 עריכת הנתון בוויקינתונים
מבקרים בשנה 946,825 (נכון ל־2008)
נתונים ומידות
שטח 296.85 קילומטר רבוע, 29,630.77 הקטאר
מיקום
מדינה קרואטיהקרואטיה קרואטיה
מיקום מחוז קרלובץ, מחוז ליקה-סני עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 44°52′50″N 15°36′58″E / 44.880445°N 15.616035°E / 44.880445; 15.616035
np-plitvicka-jezera.hr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפלים ושלכת בפליטביצה

אגמי פליטביצה (קרואטית Plitvička jezera) הוא פארק לאומי בשטח של 296.85 קמ"ר בקרואטיה ואטרקציה תיירותית ידועה במדינה. מאז שנת 1979 מוכרז הפארק כאתר מורשת עולמית.

האגמים שוכנים ברמת פליטביצה, בין הר ליצ'קה פליישביצה (Lička Plješevica), הר מלה קפלה (Mala Kapela) והר מדוודג'ק (Medveđak). שישה-עשר האגמים העיקריים מחולקים לשתי קבוצות, עילית ותחתית, לאורך נתיב זרימה בן 8 ק"מ המשתרע בגבהים שבין 636 מטר ל-480 מטר. סך שטחם של האגמים הוא כ-2 קמ"ר, ומהתחתון שבהם זורם נחל קורנה (Korana) לכיוון צפון.

אגמי פליטביצה שוכנים באזור סלעי בעלי אופי קרסטי, בעיקר אבן גיר ודולומיט. הם נפרדים זה מזה על ידי סכרים של סלעי משקע שנוצרו כתוצאה מפעולת אצות, חיידקים וטחב והנערמים זה על גבי זה בקצב של כסנטימטר בשנה. האגמים ידועים בצבעיהם האופייניים הנעים בין טורקיז, ירוק, כחול ואפור בהתאם להרכב המים בכל אגם ושבירת אור השמש.

שם האגם שמו בקרואטית גובה שטח (הקטאר) עומק (מטר)
פרושצ'אנסקו Prošćansko 636 68 37
ציגינובץ Ciginovac 625 8 11
אוקרוגליאק Okrugljak 613 4 15
בטינובץ Batinovac 610 2 6
וליקו יזרו Veliko jezero 607 2 8
מאלו יזרו Malo jezero 605 2 10
ויר Vir 599 1 5
גלובץ Galovac 585 13 25
מילינובו Milinovo 576 - -
גראדינסקו Gradinsko jezero 553 8 10
בוק Buk 545 - -
קוזיאק Kozjak 535 82 47
מילאנובץ Milanovac 523 3 19
גוואנובץ Gavanovac 519 1 10
קלוג'רובץ Kaluđerovac 505 2 13
נובקוביצ'ה ברוד Novakovića brod 503 0,4 5

עוד ידוע הפארק במפלים הרבים שבו, ובעיקר במפל הגדול (Veliki slap) שמימיו נופלים מגובה של 78 מטר ובמפל גלובץ (Galovački buk) שגובהו 25 מטר.

אגמי פליטביצה - חתך

החי והצומח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפארק הלאומי מיוער בצפיפות, בעיקר בעצי אשור התופסים כ-73% מהשטח המיוער ובעצי אשוח המכסים 22% משטחו[1], ובשל החורש הסבוך אין בפארק תופעה של סחיפת קרקע. סך הכל נצפו בפארק הלאומי 1,146 מיני צמחים, רבים מהם אנדמיים למקום, והוא משלב צמחייה ים-תיכונית ואלפינית.

עולם החי כולל 126 מיני עופות, ביניהם העיט ודורסי לילה שונים. על היונקים נמנים הדוב החום, השונר, הזאב, השועל, חתול הבר, הבואש, החמוס, הלוטרה מצויה, הדלק והגירית. עוד חיים באזור חזירי בר ואיילי הכרמל.

אוטובוס המבקרים בפארק

האגמים היו למוקד משיכה תיירותי במאה ה-19, וכבר בשנת 1893 זכו לוועדה אשר הייתה ממונה על שימורם. ב-1896 הוקם המלון הראשון במקום. ב-1949 הלאימה המפלגה הקומוניסטית של יוגוסלביה את האזור והפכה אותו לפארק לאומי. ב-1979 זכה האזור להכלל ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו. האגמים הפכו במהרה לאחת מהאטרקציות הפופולריות ביותר במדינה, אך ב-1991 ארעה במקום תקרית אגמי פליטביצה שהייתה המאבק החמוש הראשון במלחמת העצמאות של קרואטיה. האזור הוחזק על ידי הרפובליקה הסרבית של קראינה עד אוגוסט 1995, מועד שבו שוחרר על ידי צבא קרואטיה במבצע סערה (Operacija Oluja). המלחמה גרמה לנזק בפארק ובמספר מבנים סביבו אשר שימשו מחנות צבאיים, ובעקבותיה הכריז אונסק"ו על האגמים כאתר בסיכון. ממשלת קרואטיה השקיעה מאמצים רבים בפינוי המוקשים מהפארק וב-1998 הסיר אונסק"ו את הפארק מקטגוריית האתרים בסיכון.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]